פסק-דין בתיק ת"ק 17370-11-11

• תביעה בשל נזקי תאונת דרכים. המחלוקת בין הצדדים היא האם אירעה התאונה כאשר רכבה של התובעת היה במצב עמידה ורכבו של נתבע 1 פגע בו; או שרכבה של התובעת סטה מנתיבו ופגע ברכבו של נתבע 1.

רקע

1.              ביום 29.08.11 ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת (להלן: " הרכב הניזוק"), נהוג בידי אימה (להלן: " הנהגת"), לרכב נתבעת 2 (להלן: " הרכב השני"), נהוג בידי נתבע 1 (להלן: " הנתבע").

2.              אין מחלוקת בין הצדדים כי הרכב הניזוק נפגע בצידו הימני והרכב השני נפגע בצידו השמאלי והימני.

3.              התובעת, אשר טוענת כי התאונה ארעה באשמת הנתבע, תובעת את נזקיה.

טענות התובעת:

4.              לטענת התובעת, עמד רכבה בצד ימין של הדרך, בצמוד למדרכה. הרכב השני הגיע מאחור במהירות מופרזת; הנתבע ניסה לבלום את הרכב השני ולא הצליח; עלה על המדרכה; ולאחר מכן, סטה שמאלה ופגע ברכב הניזוק לאורך צידו הימני.

5.              בהתאם לדו"ח שמאי מיום 11.10.11, אשר הוגש על ידי התובעת, נגרם לרכבה נזק בסך 7,303 ש"ח. התובעת תובעת סכום זה בנוסף לשכ"ט השמאי בסך 700 ש"ח ובסה"כ 8,003 ש"ח.

טענות הנתבעים:

6.              הנתבעים מכחישים את טענות התובעת וטוענים כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפי הנהגת. לטענתם, הנתבע נסע ברכב השני במסלול הימני והרכב הניזוק במסלול שמשמאלו; הרכב הניזוק סטה ימינה לנתיב נסיעתו של הנתבע; פגע בחלק השמאלי של הרכב השני; וכתוצאה מכך נהדף הרכב השני לעבר המדרכה ונפגע גם בצידו הקדמי ימני.

הראיות:

7.              הצדדים צירפו חוו"ד שמאי, כל צד בקשר לנזקים שנגרמו לרכבו. בדיון העידו התובעת, אמה של התובעת - הנהגת, מר יאסר אבו עמרה - עד לאירוע (להלן: " אבו עמרה"), גב' אסאלה אלקשאעלה- אחותה של התובעת והנתבע.

8.              עדות הנהגת:

הנהגת נעזרה בצילומים אשר צילם בנה (אחיה של התובעת) במקום האירוע (לא במועד התאונה). הנהגת העידה כי הגיעה לצומת הנמצאת כ- 100 מ' לפני מקום התאונה (להלן: "הצומת"); פנתה ימינה; חלפה על פניי תחנת אוטובוס (להלן: "תחנת האוטובוס") הנמצאת כ- 50 מ' אחרי הצומת; עצרה במקום התאונה בנתיב הימיני מתוך 3 נתיבים, כדי להוריד את התובעת; והנתבע, אשר נסע אחריה במהירות מופרזת, סטה ימינה, עלה על המדרכה שהייתה בצד ימין שלה, חזר וסטה שמאלה ופגע בה.

9.              עדות התובעת:

התובעת חזרה על עדותה של אימה בהבדלים קלים ולא משמעותיים.

10.          עדות אבו עמרה:

אבו עמרה העיד כי עמד בתחנת האוטובוס, ראה את הרכב הניזוק פונה ימינה בצומת, ראה את הנהגת עוצרת בצד הדרך ואת הרכב השני עולה על המדרכה ופוגע ברכב הניזוק.

אבו עמרה הוסיף והעיד כי במועד האירוע הכביש במקום היה עמוס וכי הגיע למקום התאונה אחרי ששמע רעש של התנגשות.

11.          עדות אחותה של התובעת:

אחותה של התובעת העידה כי הייתה עם התובעת והנהגת ברכב. האחות תיארה את דרך קרות התאונה בצורה דומה לתובעת והנהגת.

12.          עדות הנתבע:

הנתבע העיד כי היה לבד ברכב. לטענתו, הוא נסע במסלול הימני והנהגת נסעה משמאלו. לפתע, כאשר הרכבים נסעו במקביל, סטתה הנהגת ממסלולה ימינה, פגעה ברכבו וגרמה לו לעלות על המדרכה. הנתבע אינו יודע מאין הגיעה הנהגת, אך מאשר כי המרחק מהצומת למקום התאונה היה כ- 100 מ' והמרחק מהצומת לתחנת האוטובוס הוא כ- 50 מ'.